אֶסְתֵּר
המשמעות
שם מקראי, גיבורת מגילת אסתר בפורים
מקורו של השם אסתר אינו עברי מובהק, ושתי ההצעות המקובלות במחקר קושרות אותו לעולם הפרסי-בבלי: האחת גוזרת אותו מן המילה הפרסית לכוכב (סְתָארֶה, ובפרסית מודרנית setareh), והשנייה רואה בו הד לשמה של האלה הבבלית אישתר. חיזוק לכיוון הזה מצוי בטקסט עצמו, שכן למלכה יש שם עברי נפרד לגמרי, הדסה, ואסתר נראה כשמה בחצר המלכות הפרסית.
הפסוק המפורש שמציג את שני השמות זה לצד זה הוא במגילת אסתר ב, ז: "ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם". משם ואילך נקראת הגיבורה בשמה הפרסי בלבד, דרך עלייתה לכתר במגילת אסתר ב, יז, ועד להכרעה הגדולה שלה מול המן, כשהיא מבקשת מן היהודים לצום ומכריזה "וכאשר אבדתי אבדתי" (מגילת אסתר ד, טז).
מסורת פרשנית עברית עתיקה קשרה את השם דווקא לשורש ס.ת.ר. בתלמוד הבבלי, במסכת חולין קלט ע"ב, נשאלת השאלה "אסתר מן התורה מנין" והתשובה היא הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני" (דברים לא, יח). הדרשה הזאת אינה אטימולוגיה מדעית אלא קריאה תיאולוגית, והיא נוגעת בלב המגילה: זהו הספר היחיד בתנ"ך שבו שם האל אינו מופיע כלל, וההצלה מתרחשת כביכול מאחורי הפרגוד.
בתרבות הישראלית השם נושא שילוב לא שגרתי של עדינות ואומץ. אסתר של המגילה אינה לוחמת אלא אישה שפועלת מתוך החצר, בתזמון מדויק ובנכונות לסכן את חייה למען עמה, ומכאן שהשם נתפס כמסמל מנהיגות שקטה ואחריות. הקשר לפורים מוסיף לו גוון חגיגי ומשפחתי, וילדות רבות שנולדו סמוך לחג קיבלו אותו בזכות כך.
בשימוש היומיומי מקובלים הקיצורים אסתי, אתי ואסי, ובבתים דוברי יידיש נשמעו גם אסתר'קה ואסקה. הכתיב בעברית יציב, אך בגלגוליו הלועזיים השם מתפצל לענפים רבים: Esther באנגלית ובצרפתית, ו-Ester בספרדית, באיטלקית ובלדינו. השם אסטל, שמקורו במילה הלטינית stella ופירושו כוכב, אינו גזור ממנו מבחינה לשונית, אך נקשר אליו לא פעם דווקא בשל הפירוש הפרסי של אסתר. השם נחשב שייך לכל קצוות החברה היהודית, מן הציבור החרדי ועד החילוני הגמור, והוא נפוץ גם בקהילות ספרד והמזרח.
פופולריות בישראל
1,022 תינוקות קיבלו את השם אסתר בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)