שׁוֹשַׁנָּה
המשמעות
שושנה - פרח לילי-שושן, סמל יופי קלאסי.
שׁוֹשַׁנָּה היא צורת הנקבה של שׁוֹשָׁן, וצורת הרבים שלה היא שׁוֹשַׁנִּים. רבים מן החוקרים קושרים את המילה למילה המצרית sšn, שעניינה פרח הלוטוס, ומשם עברה אל השפות השמיות. הסבר עממי עתיק גוזר אותה מן המספר שֵׁשׁ, על פי שש עלי הכותרת של הפרח. ראוי לדעת שבמקרא ובלשון חכמים שושן הוא כנראה חבצלת או שושן צחור לבן, ואילו בעברית המדוברת של ימינו נוטים לזהות את השושנה דווקא עם הוורד, וזו הרחבה מאוחרת של המשמעות.
הפרח מרבה להופיע בשיר השירים כדימוי ליופי ולאהבה: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים (שיר השירים ב, א), ומיד אחריו כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת (שיר השירים ב, ב). הנביא הושע משתמש בו כדימוי לפריחה מחודשת של ישראל: אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה (הושע יד, ו). הפרח שימש גם מוטיב אדריכלי במקדש, בכותרות העמודים שנעשו מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן (מלכים א ז, יט).
לשם רובד תרבותי רחב מעבר לעברית. ספר שושנה, מן הספרים החיצוניים הנספחים לספר דניאל, מספר על אשה צדקת שהואשמה על לא עוול בכפה וניצלה בזכות חקירתו של דניאל; הסיפור הזה הפיץ את השם ברחבי אירופה הנוצרית בצורות סוזנה, סוזן וסוזאן, ובערבית הוא מוכר כסַוְסַן. בפיוט שושנת יעקב, הנאמר אחרי קריאת מגילת אסתר, השושנה היא כינוי לעם ישראל.
בישראל השם נכתב שושנה, ושמות החיבה הרווחים לו הם שוש, שושי ושושה. הוא נמנה עם השמות שהיו רווחים מאוד בקרב הדור המייסד, בקהילות אשכנז ובקהילות המזרח כאחת, ובשנים האחרונות חוזר לעתים כשם של זיכרון. שמות קרובים לו בעברית הם שושן, ורד, ורדית וחבצלת, כולם מעולם הפרחים.
בין הנשים הידועות ששמן שושנה: הזמרת שושנה דמארי, מגדולות הזמר העברי וכלת פרס ישראל, שכונתה מלכת הזמר העברי; ושושנה ארבלי אלמוזלינו, חברת כנסת ושרת הבריאות, האשה השנייה שכיהנה כשרה בממשלת ישראל.
פופולריות בישראל
שושנה מדורג במקום ה-94 בישראל, עם 186 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)