סוֹל
המשמעות
שמש - שם לדינו קצר וזוהר, לזכר סול חג'ואל הקדושה.
סול הוא שם לדינו קצר וזוהר שמשמעותו שמש. מקורו במילה הספרדית sol, שהתגלגלה מן הלטינית sol באותה משמעות, ומאותו שורש הגיעו גם הצורות האיטלקית sole והצרפתית soleil. בספרדית המילה היא ממין זכר, אך כשם פרטי היא שימשה בקהילות היהודיות דוברות הלדינו כשם נשי מובהק. בעברית היא נכתבת בשתי אותיות בלבד, סול, בלי סימני ניקוד מורכבים.
בקהילות ספרד והמגרב רווחה מסורת של שמות נשיים לקוחים משדה האור ומן השמיים: לונה על שם הירח, אסטריאה או אסטרייה על שם הכוכב, קלארה שפירושה בהירה, וסול על שם השמש. השמות האלה שימשו לצד שם קודש עברי, וביטאו איחול לחיים מוארים. בלדינו נהגה להוסיף להם סיומות חיבה, ומכאן הצורה סוליקה שהפכה בעצמה לשם עצמאי.
השם קשור בזיכרון היהודי בעיקר בדמותה של סול חג׳ואל, שנולדה בטנג׳יר בשנת 1817 והוצאה להורג בפאס בשנת 1834 כשהיא נערה צעירה, לאחר שסירבה להמיר את דתה. היא נודעה בפי היהודים כסול הצדקת ובפי המוסלמים כללה סוליקה, ועד היום עולים לקברה בפאס. סיפורה הפך לבלדות בלדינו ובערבית יהודית ולנושא של שירה, ציור וספרות.
מבחינת המשמעות השם משתלב בשדה סמנטי שלם של שמות אור בעברית, ולעיתים ניתן לו מקביל עברי כמו אורה, נוגה, זהרה או שמשה. הצירוף שֶׁמֶשׁ מוכר גם מן המקרא כסמל של ריפוי וגאולה, בפסוק וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה (מלאכי ג, כ), ולכן מתן שם כזה נתפס כברכה של אור ולא רק כתיאור פיוטי.
בישראל של היום סול נשמע קצר ובינלאומי, ולכן חוזר לשימוש גם במשפחות שאין להן שורשים בלדינו. יש להבחין בינו לבין השימוש האנגלו יהודי בשם Sol, שם הוא כינוי גברי מקוצר לסולומון, ובינו לבין סולדד הספרדי שמשמעותו בדידות ומקורו במילה אחרת לגמרי. שם נוסף וקרוב בצליל בלבד הוא סולי, שהוא בדרך כלל כינוי לסוליקה.
פופולריות בישראל
סול מדורג במקום ה-112 בישראל, עם 135 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)