שַׁיְנָא
המשמעות
"יפה" ביידיש - שם חיבה עתיק ואוהב.
שיינא הוא שם ממקור יידיש ולא עברי, אף שהוא נכתב באותיות עבריות. הוא נגזר מן התואר היידי שיין, יפה, המקביל למילה הגרמנית schön ובן משפחה רחוק של המילה האנגלית sheen במשמעות ברק וזוהר. אל הבסיס נוספה סיומת הנקבה ־א, סיומת רווחת בשמות נשים ביידיש. את השם נהוג לנקד שַׁיְנָא, ובאותיות לטיניות הוא מתועתק Sheina, Sheine או Shayna.
השם שייך לקבוצה מוגדרת של שמות ביידיש הקרויים כינויים, שמות חול שנשאו יהודי אשכנז בחיי היום יום לצד שם קודש עברי ששימש לעלייה לתורה ולשטרות. בין חברותיו בקבוצה הזאת: פריידא מלשון שמחה, גיטל מלשון טוב, בלומה ובלימא מלשון פרח, גאלדא מלשון זהב, פייגא ציפור וטויבא יונה. כמו רבים מהם, גם שיינא מתאר תכונה או ברכה שההורים ייחלו לה עבור הבת.
בחירת שם המציין יופי אינה חידוש של יידיש, והיא נשענת על מסורת ארוכה. במקרא היופי מתואר כתכונה בולטת של אמהות האומה: שרה מכונה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה (בראשית יב, יא), רחל מתוארת יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה (בראשית כט, יז), ואביגיל טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר (שמואל א כה, ג). לצד זאת מזהיר ספר משלי שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה׳ הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא, ל), ומכאן הפרשנות המסורתית המבינה את שיינא כשבח ליופי הפנימי ולמידות הטובות לא פחות מאשר למראה.
בקהילות מזרח אירופה היה שיינא שם רווח, והוא מופיע לעתים קרובות בשמות כפולים: שיינא ביילא, שיינא רחל, שיינא מירל. צורת ההקטנה והחיבה שלו היא שיינדל, בסיומת ־ל האופיינית ליידיש, וגם היא שימשה כשם עצמאי. בשואה נספו קהילות שלמות שבהן היה השם נפוץ, ובדורות שאחריה הוא נמסר בעיקר כשם של זיכרון.
כיום השם רווח בעיקר בקהילות חרדיות וחסידיות בישראל ובחוץ לארץ, ובמשפחות המקפידות על מסורת אשכנזית. בכתיב מופיעות הצורות שיינא, שיינה ושיינדל, והמקבילה העברית הרעיונית שלו היא יפה או יפית, שנבחרה לא פעם כשם עברי מקביל בעת עלייה לארץ. ראוי לציין שהעברה של השם מיידיש לעברית שינתה לעתים גם את ההגייה, משיינע לשיינא.
שורש: יידיש: שיין (יפה)
פופולריות בישראל
שיינא מדורג במקום ה-96 בישראל, עם 179 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)