מַתָּן
המשמעות
מתן פירושו מתנה - שי, ביטוי להכרת תודה על החיים.
מַתָּן נגזר מן השורש נ-ת-ן, ומשמעותו פעולת הנתינה או הדבר הניתן. הנו״ן הראשונה של השורש נבלעת, ובמקומה מופיע דגש חזק בתי״ו, תופעה החוזרת גם במילים מַתָּנָה ומַתָּת. יש הבדל דק בין השתיים: מתן הוא בעיקר שם הפעולה, ואילו מתנה היא החפץ הניתן. מן אותו שורש נבנו שמות פרטיים רבים, ובהם נתן, יונתן, אלנתן, נתנאל, מתניה ומתתיהו, וכולם נושאים את רעיון הנתינה, לרוב נתינה שמקורה באל.
המילה מתן מופיעה במקרא כמה פעמים. בבראשית מציע שכם לתת כל מוהר ומתן שיידרש ממנו (בראשית לד, יב), ובספר משלי היא חוזרת פעמיים במשמעות של מתנה הניתנת לאדם: מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו (משלי יח, טז), ומתן בסתר יכפה אף (משלי כא, יד). הביטוי האחרון נעשה מושג מרכזי בהלכות צדקה, כשם לנתינה אנונימית שאין בה ביוש למקבל.
כשם פרטי מופיע מתן במקרא פעמיים, ודווקא בהקשרים לא זוהרים: מַתָּן היה כהן הבעל שנהרג לפני המזבחות במהפכה של יהוידע הכהן (מלכים ב יא, יח), ומתן אחר היה אביו של שפטיה, מן השרים שביקשו להמית את ירמיהו (ירמיהו לח, א). המטען החיובי של השם נשען אפוא לא על נושאיו המקראיים אלא על המילה עצמה, ובעיקר על הצירוף מתן תורה, המציין במסורת את המעמד בהר סיני.
בעברית החדשה נבחר השם לרוב כביטוי של הכרת תודה על הולדת הילד, והוא שייך לקבוצה סמנטית אחת עם שי, דורון ונדב. הכתיב מתן קבוע ואין בו אימות קריאה, ההטעמה במלרע, והכינויים הרווחים הם מתי ומתוש. לעיתים הוא משמש גם כצורה מקוצרת של מתניה או של מתתיהו, ובמשפחות דתיות זהו שיקול נפוץ בבחירתו, שכן הוא מאפשר שם רשמי מסורתי לצד שם יומיומי קצר.
בין הישראלים הנושאים את השם: מתן וילנאי (נולד 1944), אלוף בצה״ל לשעבר שכיהן כסגן הרמטכ״ל, לאחר מכן כחבר כנסת ושר, ובהמשך כשגריר ישראל בסין; ומתן חודורוב, עיתונאי וכתב לענייני כלכלה בטלוויזיה הישראלית. שניהם מדגימים עד כמה השם, שנכנס לשימוש רחב במאה העשרים, נקלט בשכבות שונות של החברה הישראלית.
שורש: נ.ת.ן
פופולריות בישראל
95 תינוקות קיבלו את השם מתן בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)