עִבְרִי

המשמעות

"הבא מעבר הנהר" - הכינוי המקראי הראשון לעם ישראל.

עִבְרִי הוא שם ייחוס, כלומר שם תואר שנוצר מהוספת סיומת היו"ד לשם עֵבֶר, בדיוק כפי שנוצרו מצרי ממצרים ומואבי ממואב. השורש הוא ע.ב.ר, ומאותו שורש באות המילים מַעֲבָר, מַעְבָּרָה, עֲבָרָה, הַעֲבָרָה והפועל לעבור. צורת הנקבה היא עִבְרִיָּה, הרבים עִבְרִים או עִבְרִיִּים, ומן אותו גזע נגזר גם שם השפה, עברית, כלומר לשונם של העברים.

ההופעה הראשונה של הכינוי במקרא היא בסיפור מלחמת המלכים: ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי (בראשית יד, יג). בהמשך משמש הכינוי בעיקר בפי זרים או מול זרים, למשל אשת פוטיפר המכנה את יוסף איש עברי (בראשית לט, יד), ובספר שמות בתיאור מצוקת בני ישראל במצרים. הצהרת הזהות החדה ביותר היא של יונה בפני המלחים: עברי אנוכי ואת ה' אלוהי השמיים אני ירא (יונה א, ט).

שני הסברים עיקריים ניתנו למקור הכינוי, ושניהם עתיקים. לפי האחד הוא גזור ממקום, מן הביטוי עֵבֶר הנהר, שכן אבות האומה באו מעבר לפרת, כדברי יהושע: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם (יהושע כד, ב). לפי השני הוא גזור מאדם, עֵבֶר בן שלח, מצאצאי שם הנזכר ברשימת התולדות (בראשית י, כד), שממנו התייחסה השושלת. חוקרים בעת החדשה הציעו גם קשר לקבוצות החַבִּירוּ המוזכרות בתעודות המזרח הקדום, אך ההצעה שנויה במחלוקת.

בתקופת תחיית הלשון קיבל התואר עברי מטען אידאולוגי חדש. אנשי היישוב ביקשו להבחין בין היהודי הגלותי לבין העברי החדש, ומכאן ביטויים כמו העבודה העברית, הגדוד העברי, האוניברסיטה העברית והסיסמה עברי דבר עברית. הזרם הכנעני הקצין את התפיסה הזו וראה בזהות העברית חלופה לזהות היהודית. גם היום נושא התואר את ההד הזה של שיבה אל השורש ואל השפה.

כשם פרטי עברי הוא נדיר ומובהק, ונכתב תמיד בארבע אותיות. הנושא המוכר ביותר את השם הוא הזמר, היוצר והמלחין עברי לידר, מן הקולות המרכזיים בפופ הישראלי מאז סוף שנות התשעים, שכתב והלחין גם פסקולים לקולנוע ולטלוויזיה. בשדה השמות הקרוב עומדים שמות זהות ושורשים כמו ישראל, יהודה, עמי, אבישי ואיתן.

שורש: ע.ב.ר

פופולריות בישראל

עברי מדורג במקום ה-84 בישראל, עם 206 תינוקות בשנת 2024.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)

שמות דומים

גימטריה ונומרולוגיה