יְהוּדָה
המשמעות
שם שבטי שמשמעותו הודיה ושבח.
השורש י.ד.ה בבניין הפעיל, "להודות", נושא בעברית שתי משמעויות שלובות זו בזו: להביע תודה, ולהודות בגלוי בדבר. השם יהודה בנוי על השורש הזה בשילוב אותיות משם ה', ומשמעו המילולי הוא מעשה של הודיה לאל. זהו אחד המקרים הברורים בתנ"ך שבהם הכתוב עצמו טורח להסביר את גזרון השם.
ההסבר מופיע בסצנת הלידה: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (בראשית כט, לה). יהודה הוא הרביעי בבניה של לאה, ובהמשך ספר בראשית הוא הופך לדמות המנהיגה בין האחים: הוא זה שערב לבנימין בפני יעקב, והוא זה שנושא את הנאום הארוך והנרגש בפני יוסף (בראשית מד, יח ואילך).
מעמדו השבטי נקבע בברכת יעקב, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" ו"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, ט-י), ומכאן ואילך נקשר השם בשלטון ובמלכות: בית דוד יצא משבט יהודה, ממלכת יהודה נשאה את שמו, ולבסוף גם המילה "יהודי" נגזרה ממנו, כפי שנראה כבר במגילת אסתר, "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" (אסתר ב, ה). מעטים השמות שבהם זהות אישית וזהות לאומית כרוכות זו בזו עד כדי כך.
בשל דימוי האריה שבברכת יעקב נוצר הצירוף המסורתי יהודה אריה ליב, שהיה נפוץ מאוד בקהילות אשכנז ושרד עד היום בצורות לייב ולייבל. בישראל נשמעים הכינויים יודה ויהודה'לה, ובשפות אירופה מופיע השם כ-Judah, Jude ו-Judas. בת הזוג הנקבית של השם היא יהודית, ואל אותה משפחת משמעות שייכים גם השמות הודיה ואודיה.
בין נושאי השם המוכרים: יהודה המכבי, מפקד המרד החשמונאי; רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי ספרד ומחבר ספר הכוזרי; המשורר יהודה עמיחי; והזמר יהודה פוליקר.
שורש: י.ד.ה
פופולריות בישראל
1,141 תינוקות קיבלו את השם יהודה בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)