יִשְׂרָאֵל
המשמעות
שם שניתן ליעקב אבינו, 'הנאבק עם אלוהים'.
מבחינה לשונית השם מורכב משני רכיבים: פועל מן השורש שׂ.ר.ה, שעניינו להיאבק, להתמודד ולגבור, ורכיב "אל" שהוא שם האל. הצירוף נקרא בדרך כלל "הנאבק עם אל" או "שרה עם אלוהים", אך חוקרי לשון מציעים גם קריאה בכיוון ההפוך, שבה "אל" הוא הנושא ולא המושא, כלומר "האל נלחם" או "האל שורר".
המקור הוא סצנת המאבק הלילי בנחל יבוק, שבסופה נאמר ליעקב: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית לב, כט). שינוי השם נשנה ומאושרר בשנית בבית אל, "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ" (בראשית לה, י).
פרט מעניין שרבים אינם שמים אליו לב: בניגוד לאברם שהפך לאברהם ושמו הקודם נעלם, יעקב ממשיך להיקרא בשני השמות לסירוגין לאורך כל המקרא. כך נוצר שם שאיננו מבטל את העבר אלא מוסיף עליו שכבה של התמודדות וניצחון. מן הפרט התרחב השם אל הכלל - בני ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל, ולבסוף מדינת ישראל שקמה ב-1948 - ולכן הוא נושא מטען זהותי כמעט חסר תקדים.
בהלכה משמש "ישראל" גם כמונח מקצועי לציון יהודי שאינו כהן ואינו לוי, ולכן הוא שגור במיוחד בציבור הדתי והחרדי. כינויי החיבה הרווחים הם ישראל'יק וסרול או סרוליק ביידיש, ומדמות הקריקטורה "שרוליק" של הצייר דוש הפך הכינוי הזה לסמל ישראלי מוכר בפני עצמו. בלועזית מופיע השם כ-Israel וכ-Yisrael.
בין נושאי השם: רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות; פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005; והבדרנים ישראל פוליאקוב מהגשש החיוור וישראל קטורזה.
שורש: ש.ר.ה
פופולריות בישראל
1,016 תינוקות קיבלו את השם ישראל בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)