יוֹסֵף
המשמעות
שם אבות שמשמעותו 'יוסיף עוד'.
השורש י.ס.ף מציין הוספה, ריבוי והמשך, והצורה "יוֹסֵף" היא עתיד או בינוני של הפועל - כלומר "הוא יוסיף". זהו אחד המקרים המעטים בתנ"ך שבהם השם עצמו הוא משפט שלם בזמן עתיד, מעין הבטחה ולא תיאור. הצורה הזו הפכה לתבנית פורייה בעברית, וממנה נגזרו גם שמות כמו יוסיפיה ויוספה.
התורה מספקת לשם הזה שתי נגזרות באותה נשימה. בבראשית ל, כג-כד רחל יולדת את בנה הראשון ואומרת "אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי", ומיד אחר כך "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר". הראשונה קשורה לשורש א.ס.ף (הסרה, איסוף החרפה), השנייה לשורש י.ס.ף (בקשה לבן נוסף), ושילוב שני השורשים בפסוק אחד הוא מן היפים במקרא.
סיפור חייו של יוסף הוא אחד הארוכים והמפורטים בתורה: הבן האהוב שנמכר בידי אחיו (בראשית לז), הפותר חלומות בבית הסוהר, וזה שעולה למשנה למלך מצרים ופרעה מעניק לו את השם המצרי צָפְנַת פַּעְנֵחַ (בראשית מא, מה). בהמשך הוא מציל מרעב את המשפחה שהתנכרה לו, ובשל כך נקשרו בשם דימויים של סליחה, יכולת התאוששות ושיקום מן התחתית.
בישראל השם נשמע ותיק וחם, ומגיע עם מגוון עשיר של כינויים: יוסי, ספי, יוסקה, ג'וזי, ובקהילות אשכנז גם יוסל'ה ויוסלה. הצורה הנשית יוספה ידועה פחות, אך אוֹסְנַת - שם אשתו של יוסף - חזרה לשימוש רחב בעברית החדשה. כתיב חלופי נפוץ הוא יוסיף בהקשרי לשון, אך כשם פרטי הכתיב יוסף כמעט בלעדי.
מעטים השמות שעברו כל כך הרבה שפות בלי לאבד את זהותם: Joseph באנגלית ובצרפתית, José בספרדית ובפורטוגזית, Giuseppe באיטלקית, Josef בגרמנית, ויוּסוּף בערבית - דמות שסורה שלמה בקוראן קרויה על שמה. הרצף הזה הוא שהפך את יוסף לאחד השמות העבריים המזוהים ביותר בעולם כולו.
שורש: י.ס.ף
פופולריות בישראל
1,271 תינוקות קיבלו את השם יוסף בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)