גם סימן מוזיקלי, גם האות האחרונה באלף-בית העברי.
תָּו הוא מילה עברית פשוטה שמשמעותה סימן, רושם או תו מוזיקלי - ובמובנה הקדום ביותר, כפי שמופיע בספר יחזקאל, 'תו' הוא אות או חותם המסומן על המצח.
'תו' הוא גם שמה של האות האחרונה והחותמת של האלף-בית העברי, ולכן יש בשם הקצרצר הזה גם הד סמלי של סיום, שלמות והשלמת המעגל - שם מודרני, נקי וקליט.
תו אינו מבין השמות הנפוצים ביותר בישראל כיום - בחירה מובחנת ופחות שגרתית.
תו אינו מופיע ברשימות השמות הנפוצים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת לשנת 2024. הרשימות הרשמיות כוללות את השמות שניתנו למספר גדול מספיק של תינוקות באותה שנה, ולכן היעדרות מהן מלמדת שהשם ניתן למספר קטן יחסית של ילדים - כלומר מדובר בבחירה מובחנת ולא שגרתית.
חשוב לומר שזה אינו נתון על "איכות" השם אלא על שכיחותו בלבד. הורים שמחפשים שם שכמעט לא ייתקלו בו בגן או בכיתה ימצאו כאן יתרון ברור; מי שמעדיף שם מוכר ומקובל יעדיף שם שמופיע בדירוג.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
השם תו נכתב בשתי אותיות ומורכב מהברה אחת. בתעתיק לועזי הוא נכתב Tav.
הגימטריה של תו היא 406. החישוב נעשה מהכתיב המלא לפי ערכי האותיות המקובלים: ת (400) + ו (6) = 406. מספר הנשמה, המתקבל מצמצום דיגיטלי של הגימטריה, הוא 1.
תו נהוג בישראל בעיקר כשם לבן, ומקורו מסווג אצלנו כעברי.
גימטריה ומספר נשמה מוצגים כמידע תרבותי ומספרי בלבד, ואינם מנבאים אופי או עתיד.
הגימטריה של תו (406) זהה לזו של 1 שם אחר במאגר. זהו נתון מספרי בלבד, אך הוא מעניין הורים שמחפשים חיבור בין שמות במשפחה.