שׁוּלַמִּית
המשמעות
שולמית, אהובת שיר השירים - שם שלם ורגשי.
שׁוּלַמִּית בנויה על השורש ש.ל.ם בתוספת סיומת הנקבה ־ית, סיומת המשמשת בעברית ליצירת שמות ייחוס ותארים. מאותו שורש נגזרו שלום, שָׁלֵם, שְׁלֵמוּת, תַּשְׁלוּם, מְשֻׁלָּם וגם השם שְׁלֹמֹה. חשוב להבחין בין שולמית ובין השם הדומה שְׁלֹמִית, שהוא שם מקראי נפרד לגמרי, של אשה משבט דן (ויקרא כד, יא); שני השמות מתחלפים לעתים קרובות בשגגה, אך אינם אותו שם.
השם מופיע במקרא פעם אחת בלבד, בשיר השירים: שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ (שיר השירים ז, א). שימו לב שהמילה מופיעה שם ביידוע, הַשּׁוּלַמִּית, ולכן רוב החוקרים רואים בה כינוי או שם ייחוס ולא שם פרטי. הצעות ההסבר חלוקות: יש הגוזרים אותה מן היישוב שׁוּנֵם שבנחלת יששכר, בדומה לאבישג השונמית (מלכים א א, ג); ראב״ע הבין את המילה כרמז לירושלים, עיר שלם; ואחרים רואים בה גזירה נשית מן השם שלמה או מן המילה שלום.
מן הכינוי המקראי הפך שולמית לשם פרטי עצמאי בעת החדשה, בעיקר מן המאה התשע עשרה ואילך, בגל תחיית השמות העבריים בקרב יהודי מזרח אירופה. דמות השולמית הפכה בשירה העברית ובספרות היידיש לסמל האהובה, והאופרטה שולמית של אברהם גולדפאדן, שהועלתה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה, סייעה להפצת השם בקהילות דוברות יידיש. בעברית הישראלית נקשר השם לדור המייסדות ולנשים בולטות בציבוריות.
בכתיב הישראלי הרגיל השם נכתב שולמית, בכתיב מלא, ושמות החיבה הרווחים לו הם שולה, שולי ומיתי. באנגלית הוא מתועתק Shulamit או Shulamith, ובקהילות דוברות יידיש נהגתה הצורה שולמית או שולמיס. בני משפחת השם כוללים את שלומית, שולמי ושלומי, ולעתים ניתן השם כשם שני לצד שם קצר יותר.
בין הנשים הידועות שנשאו את השם: שולמית אלוני, חברת כנסת ושרה, ממובילות המאבק לזכויות האזרח בישראל וכלת פרס ישראל; הסופרת שולמית לפיד, מחברת רומנים ורבי מכר עבריים; והסופרת והמסאית שולמית הר אבן, שהייתה האשה הראשונה שנבחרה כחברה באקדמיה ללשון העברית.
שורש: ש.ל.ם
פופולריות בישראל
שולמית מדורג במקום ה-92 בישראל, עם 194 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)