שֹׁהַם
המשמעות
שוהם היא אבן חן ירוקה-שחורה מהחושן - שם אוניסקס עדכני.
שֹׁהַם הוא שמה של אבן חן, מילה מקראית שהוראתה המדויקת שנויה במחלוקת עוד מימי המתרגמים הקדומים. התרגומים העתיקים נקטו בה זיהויים שונים, הוולגטה הלטינית תרגמה אוניקס, ואחרים הציעו ברקת, קרנליאן או אבן ירקרקה. בעברית של ימינו קיבעה השפה את שוהם כשמה של האוניקס, אבן שרצועותיה הכהות והבהירות מתחלפות לסירוגין.
המקרא מזכיר את השוהם כבר בתיאור הנהרות היוצאים מעדן, בארץ החוילה אשר סובב אותה נהר פישון: שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם (בראשית ב, יב). בבגדי הכהן הגדול היא מופיעה פעמיים: שתי אבני שוהם על כתפות האפוד ועליהן חרותים שמות בני ישראל (שמות כח, ט-י), ואבן שוהם בטור הרביעי של החושן לצד תרשיש וישפה (שמות כח, כ).
אזכורים נוספים משבצים אותה בין היקרות שבאבנים: לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר (איוב כח, טז), והיא נמנית עם האבנים שבתיאור מלך צור (יחזקאל כח, יג), ודוד מכין אבני שוהם לקראת בניין המקדש (דברי הימים א כט, ב). פחות ידוע ששוהם משמש במקרא גם כשם אדם פרטי: שֹׁהַם בן יעזיהו, לוי ממשפחת מררי (דברי הימים א כד, כז).
במסורת היהודית שובצה כל אחת מאבני החושן בשבט מסוים, ולפי רש״י על סדר האבנים אבן השוהם היא אבנו של שבט יוסף. אבני האפוד מוגדרות במפורש כאבני זיכרון, לְאַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כח, יב), ולכן השם נושא עמו לא רק יופי מינרלי אלא גם רעיון של נשיאת שם, שייכות ומורשת על הכתפיים.
בעברית הישראלית שוהם הוא שם אוניסקס הניתן לבנות ולבנים כאחד, והוא נמנה עם משפחת שמות אבני החושן שחזרו לשימוש בדורות האחרונים לצד ספיר, ברקת, לשם, אודם, נופך ותרשיש. בכתיב מלא הוא נכתב שוהם בווי״ו ובכתיב חסר שֹׁהַם, וההגייה מלעילית. משנת 1993 נושאת את השם גם עיר במרכז הארץ, שנקראה על שם האבן.
פופולריות בישראל
שוהם מדורג במקום ה-101 בישראל, עם 165 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)