סַפִּיר
המשמעות
ספיר הוא שמה של אבן חן כחולה יקרה, המוזכרת גם בתנ״ך.
סַפִּיר הוא שמה של אבן חן כחולה יקרת ערך, ובעברית הוא שם עצם ממין זכר שצורת ריבויו סַפִּירִים. המילה עתיקה במיוחד ועברה מן השפות השמיות אל היוונית ואל הלטינית, ומשם אל שפות אירופה, כך שהמילה האנגלית sapphire והמילה הצרפתית saphir הן קרובות משפחה של המילה העברית. רבים מן החוקרים סבורים שהאבן שכונתה במקרא ספיר לא הייתה בהכרח הספיר של ימינו אלא אבן הלזוורד הכחולה.
האבן נזכרת בתנ״ך במקומות מרכזיים. בחושן הכהן הגדול היא משובצת בטור השני, 'וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם' (שמות כח, יח), כאשר כל אבן מייצגת שבט מישראל. במעמד הזקנים בהר סיני מתואר 'וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר' (שמות כד, י), תיאור שקושר בין כחול האבן ובין כחול הרקיע.
יחזקאל רואה במרכבה 'כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא' (יחזקאל א, כו), ובאיוב נזכר מקום החכמה הנסתר, 'מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ' (איוב כח, ו). ישעיהו מבטיח לירושלים העתידה 'וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים' (ישעיהו נד, יא). הצטברות ההופעות הללו הפכה את הספיר בתודעה היהודית לאבן של שמיים, טוהר ומלכות, ולא רק לחפץ יקר.
כשם פרטי ספיר נכנס לשימוש בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים, ומצטרף לקבוצת שמות אבני החן העבריים: יהלום, ברקת, פנינה, אודם, לשם ותרשיש, שרובם לקוחים אף הם מרשימת אבני החושן. בישראל הוא ניתן בעיקר לבנות, ולעיתים רחוקות גם לבנים, והכתיב שלו אחיד. יש להבחין בינו לבין שם המשפחה ספיר, המוכר מן החיים הציבוריים בישראל ואינו קשור לשם הפרטי.
בין הנושאות את השם: ספיר ברמן, שופטת כדורגל ישראלית השורקת במשחקי הליגה הבכירה ובמשחקים בינלאומיים, ואשר סיפורה האישי זכה לתהודה רחבה בישראל ומחוצה לה. היא מדגימה כיצד שם קצר מעולם אבני החן נישא היטב גם בזירה ציבורית תובענית.
פופולריות בישראל
26 תינוקות קיבלו את השם ספיר בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)