שָׁנִי
המשמעות
שני - צבע ארגמן עז, סמל להדר.
שָׁנִי הוא שם עצם עברי עתיק, ופירושו צבע אדום עז וכן החוט או הצמר הצבועים בו. הצבע הופק בעולם הקדום מגופו של חרק זעיר, ומכאן הצירוף החוזר במקרא תולעת שני. חשוב להבחין בין שָׁנִי, שהוא הצבע, ובין שֵׁנִי, המספר הסודר. שתי המילים נכתבות באותן שלוש אותיות בכתיב חסר ניקוד, וההבחנה ביניהן נעשית רק לפי ההקשר או לפי הניקוד, ולכן נהוג לנקד את השם בטקסטים רשמיים.
השני נזכר בתנ״ך עשרות פעמים, כמעט תמיד בהקשר של קודש או של סימון. הוא נמנה עם חומרי המשכן לצד התכלת והארגמן (שמות כה, ד), משמש בטקס טהרת המצורע (ויקרא יד, ד) ובמעשה הפרה האדומה (במדבר יט, ו), ומשמש לסימון: המיילדת קושרת חוט שני על ידו של זרח בלידת התאומים (בראשית לח, כח), ורחב תולה את תקות חוט השני בחלון כסימן היכר למרגלים (יהושע ב, יח).
בשירה המקראית משמש השני כדימוי לעוצמת האדום ולניגוד שבינו לבין הלובן. ישעיהו מבטיח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיהו א, יח), ושיר השירים משבח את האהובה במילים כחוט השני שפתתיך (שיר השירים ד, ג). המשנה מספרת שביום הכיפורים היו קושרים לשון של זהורית, כלומר חוט שני, והלבנתה נחשבה לאות שנתכפרו העוונות (יומא ו, ח), דרשה הנשענת ישירות על פסוקו של ישעיהו.
בעולם הקדום היה הצבע הזה יקר מאוד להפקה, ולכן נחשב סימן של הדר ושל מעמד, לצד הארגמן והתכלת. הצירוף מלובשות שני מופיע בקינת דוד על שאול, בתיאור בנות ישראל שהלביש שאול בבגדי פאר (שמואל ב א, כד). מכאן שהמטען התרבותי של המילה אינו רק צבעוני אלא גם ערכי: שני הוא סימן של יופי, של חשיבות ושל דבר שאינו מצוי בשפע.
בעברית החדשה נעשה שני שם פרטי, בעיקר לבנות. הוא נטול סיומת נקבה מובהקת, ולכן הוא נשמע עדכני ולא מסורתי, אף שלמעשה הוא נשען על מילה מקראית לכל דבר. ההגייה התקנית היא במלרע. שני משמש גם כשם משפחה בישראל. בין הנשים שזהו שמן הפרטי בולטת שני כהן (נולדה 1980), שחקנית, קומיקאית ומדבבת ילידת פתח תקווה, מן הפנים המזוהות עם הקומדיה הישראלית בעשורים האחרונים.
פופולריות בישראל
122 תינוקות קיבלו את השם שני בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)