קָצִיר הוא עונת אסיף התבואה, סמל לשפע.
המילה קציר מציינת את עונת אסיף התבואה בשדות, תקופה המוזכרת רבות במקרא כסמל לשפע, לברכה ולתגמול על עמל. חג השבועות אף מכונה 'חג הקציר'.
כשם פרטי, קציר נושא תחושת שפע וברכה חקלאית, והוא נפוץ בישראל כשם טבע המזכיר את הקשר העמוק בין העם לאדמתו.
שורש: ק.צ.ר
קציר אינו מבין השמות הנפוצים ביותר בישראל כיום - בחירה מובחנת ופחות שגרתית.
קציר אינו מופיע ברשימות השמות הנפוצים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת לשנת 2024. הרשימות הרשמיות כוללות את השמות שניתנו למספר גדול מספיק של תינוקות באותה שנה, ולכן היעדרות מהן מלמדת שהשם ניתן למספר קטן יחסית של ילדים - כלומר מדובר בבחירה מובחנת ולא שגרתית.
חשוב לומר שזה אינו נתון על "איכות" השם אלא על שכיחותו בלבד. הורים שמחפשים שם שכמעט לא ייתקלו בו בגן או בכיתה ימצאו כאן יתרון ברור; מי שמעדיף שם מוכר ומקובל יעדיף שם שמופיע בדירוג.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
השם קציר נכתב ב-4 אותיות ומורכב משתי הברות. בתעתיק לועזי הוא נכתב Katzir.
הגימטריה של קציר היא 400. החישוב נעשה מהכתיב המלא לפי ערכי האותיות המקובלים: ק (100) + צ (90) + י (10) + ר (200) = 400. מספר הנשמה, המתקבל מצמצום דיגיטלי של הגימטריה, הוא 4.
קציר נהוג בישראל בעיקר כשם לבן, ומקורו מסווג אצלנו כעברי · תנ״כי.
גימטריה ומספר נשמה מוצגים כמידע תרבותי ומספרי בלבד, ואינם מנבאים אופי או עתיד.