פֵּיגָא
המשמעות
"ציפור" ביידיש - שם עדין וחופשי כמו כנפי ציפור.
פיגא, ובכתיבים נפוצים אחרים פייגא ופייגע, הוא שם ממקור יידיש ולא שם עברי. הוא נגזר מן המילה פויגל, ציפור, שהגיעה ליידיש מן הגרמנית התיכונה vogel. לצידו התפתחו צורות ההקטנה והחיבה פייגל, פייגלה ופייגי, שהיו מקובלות מאוד בקהילות מזרח אירופה.
בעולם היהודי-אשכנזי נהגה מסורת של שם כפול: שם עברי מן המקורות לצד כינוי ביידיש שמשמעותו זהה או קרובה. כך נוצרו הצמדים צבי והירש, אריה ולייב, זאב וּוולף, דב ובער. פיגא היא הכינוי המקביל לשם העברי צפורה, שגם הוא פירושו ציפור, שמה של אשת משה "וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (שמות ב, כא).
השם היה שכיח בפולין, בליטא, ברוסיה ובגליציה החל מן המאה השבע עשרה, ונקשר בתחושת עדינות, חן וקלילות. דמות היסטורית מוכרת הנושאת אותו היא פיגא בת אדל, נכדתו של הבעל שם טוב ואמו של רבי נחמן מברסלב. המסורת החסידית מספרת עליה כאישה בעלת רוח מיוחדת, ואחיה כינו אותה "פיגא הנביאה".
מבחינת הצורה, הסיומת א' בסוף השם אופיינית לשמות נשים ביידיש הנכתבים באותיות עבריות, כמו ריזא, בלומא, גיטא ושיינא, והיא מייצגת תנועת שווא סופית ולא קמץ עברי. בהגייה המקובלת השם נשמע Feiga, ובקהילות מסוימות Faiga, ובישראל יש גם ההוגים אותו פיגה. כמו שמות יידיש רבים אחרים לנשים, הוא שימש גם כרכיב ראשון בשם כפול, לפי המנהג הרווח בקהילות אשכנז להעניק לילדה שני שמות.
כיום השם ניתן כמעט אך ורק בקהילות חרדיות וחסידיות, ולרוב על שם סבתא או קרובה שנפטרה, לפי מנהג האשכנזים לקרוא על שם המתים. בציבור הכללי בישראל הוא נדיר מאוד, ומי שמחפש את משמעותו בעברית פונה בדרך כלל אל המקבילה צפורה או אל השם צופיה.
שורש: יידיש: פייגל (ציפור)
פופולריות בישראל
פיגא מדורג במקום ה-108 בישראל, עם 151 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)