דָּגָן
המשמעות
שם שמשמעותו תבואה, אחד משבעת המינים.
דגן הוא שם עברי שמשמעותו תבואה, גרגרי החיטה והשעורה והקטניות הגדלים בשדה. המילה דגן מציינת את אחד מיסודות המזון של האדם, והיא מופיעה במקרא פעמים רבות לצד תירוש ויצהר, היין והשמן, כסמל לשפע חקלאי ולברכת האדמה.
התבואה היא חלק מרכזי בנוף החקלאי של ארץ ישראל ומשבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ, ומכאן שהשם קשור לרעיון של פריון, שובע וברכה. בלשון המקורות הדגן הוא מתנת הארץ ופרי עמל האדם, ומבטא את מחזור הזריעה והקציר.
כשם פרטי דגן הוא שם ישראלי מודרני, חלק מגל שמות הטבע והחקלאות העבריים שהתחבבו על הורים המבקשים לחבר את ילדיהם אל האדמה ואל הנוף. הוא ניתן לרוב לבנים, ונושא תחושה של שורשיות, יציבות ושפע.
הצליל הקצר והברור של השם, שתי הברות פתוחות, מעניק לו אופי עכשווי וטבעי המשתלב במגמת השמות העבריים הקצרים. דגן נשמע איתן, ארצי ונעים, ומשדר חיבור עמוק אל החקלאות העברית.
לצד דגן קיימים שמות טבע וחקלאות קרובים כמו בר, שיבולת, כרמל, קמה ותירוש, וכן שמות המביעים שפע וברכה. מי שבוחר בדגן מעניק לבנו שם המחבר בין יופי הנוף לבין ערכים של פריון ושורשיות.
שורש: ד.ג.ן
פופולריות בישראל
דגן מדורג במקום ה-310 בישראל, עם 22 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)