אַלְמָה
המשמעות
"עולם" בארמית - שם רחב ומופלא בהיקפו.
אַלְמָה בכתיב באל״ף הוא שם שנפגשים בו כמה מקורות שונים שנשמעים כמעט זהה. הראשון הוא הארמי: עָלְמָא פירושו עולם ונצח, מקבילתה של המילה העברית עוֹלָם, והיא מוכרת מן הקדיש, “לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא”, ומן הצירופים עלמא דין ועלמא דאתי, העולם הזה והעולם הבא. השני הוא העברי: עַלְמָה, נערה צעירה, מן השורש ע.ל.ם שממנו גם עֶלֶם. השלישי הוא הלטיני, שבו alma פירושו מיטיב ומזין, כמו בצירוף alma mater, ובספרדית ובאיטלקית alma פירושו נשמה.
ההבחנה בין הכתיבים חשובה. המילה העברית לנערה נכתבת תמיד בעי״ן, עַלְמָה, כמו בנבואת ישעיהו “הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן” (ישעיהו ז, יד), ואילו הכתיב באל״ף משקף בעיקר את המסלול הארמי ואת המסלול הלועזי. בישראל נחשבים אלמה ועלמה לשני שמות נפרדים לכל דבר, גם אם רבים שומעים בהם את אותו צליל ומייחסים לשניהם את אותה משמעות.
אלמה הוא גם שם מקום בארץ ישראל: כפר יהודי קדום בגליל העליון, שנמצאו בו שרידי בית כנסת ומערות קבורה מן התקופה הרומית והביזנטית, ולידו עומד כיום מושב אלמה. הזיקה הזאת מוסיפה לשם שכבה ארץ ישראלית מוחשית, מעבר לפירושים הלשוניים, וקושרת אותו אל נוף הגליל ואל שכבות היישוב היהודי הקדום שהתקיים בו במשך מאות שנים.
בעברית של ימינו הכתיב אחיד, אלמה, והשם אינו מתקצר בדרך כלל לכינוי חיבה. הוא ניתן לבנות בלבד, ומשקלו הצלילי הפתוח, שתי הברות שנפתחות באל״ף ונחתמות בתנועה, מסביר חלק מן החיבה אליו. השמות הקרובים לו בצליל הם עלמה, אלה, אילה ואמה. מחוץ לישראל הוא רווח בספרד ובאמריקה הלטינית, בסקנדינביה ובמרכז אירופה, ולכן הוא מתפקד היטב כשם דו לשוני שאינו דורש הסבר.
בין נושאות השם: אלמה מאהלר (1879-1964), מלחינה ילידת וינה ודמות מרכזית בחיי התרבות של העיר בתחילת המאה העשרים, שהייתה נשואה למלחין גוסטב מאהלר ולאחר מכן לאדריכל ולטר גרופיוס ולסופר פרנץ ורפל; ואלמה דויטשר (נולדה 2005), מלחינה, פסנתרנית וכנרת בריטית, שכתבה עוד בילדותה את האופרה סינדרלה שהוצגה בווינה.
שורש: ע.ל.ם (ארמית)
פופולריות בישראל
359 תינוקות קיבלו את השם אלמה בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)