צָבָר הוא צמח הקקטוס הארץ-ישראלי, סמל לילידיות.
המילה צבר מציינת את צמח הצבר הקוצני, שהפך לסמל התרבותי המוכר ביותר של הישראלי הילידי - קשוח מבחוץ ורך מבפנים. השם אינו מקראי אלא נטבע בעברית החדשה של ארץ ישראל.
כשם פרטי, צבר נושא זהות ציונית וארץ-ישראלית מובהקת, ומשמש גם ככינוי לילידי הארץ מדור ראשון.
צבר אינו מבין השמות הנפוצים ביותר בישראל כיום - בחירה מובחנת ופחות שגרתית.
צבר אינו מופיע ברשימות השמות הנפוצים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת לשנת 2024. הרשימות הרשמיות כוללות את השמות שניתנו למספר גדול מספיק של תינוקות באותה שנה, ולכן היעדרות מהן מלמדת שהשם ניתן למספר קטן יחסית של ילדים - כלומר מדובר בבחירה מובחנת ולא שגרתית.
חשוב לומר שזה אינו נתון על "איכות" השם אלא על שכיחותו בלבד. הורים שמחפשים שם שכמעט לא ייתקלו בו בגן או בכיתה ימצאו כאן יתרון ברור; מי שמעדיף שם מוכר ומקובל יעדיף שם שמופיע בדירוג.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
השם צבר נכתב ב-3 אותיות ומורכב משתי הברות. בתעתיק לועזי הוא נכתב Tzabar.
הגימטריה של צבר היא 292. החישוב נעשה מהכתיב המלא לפי ערכי האותיות המקובלים: צ (90) + ב (2) + ר (200) = 292. מספר הנשמה, המתקבל מצמצום דיגיטלי של הגימטריה, הוא 4.
צבר נהוג בישראל בעיקר כשם לבן, ומקורו מסווג אצלנו כעברי.
גימטריה ומספר נשמה מוצגים כמידע תרבותי ומספרי בלבד, ואינם מנבאים אופי או עתיד.
הגימטריה של צבר (292) זהה לזו של 2 שמות אחרים במאגר. זהו נתון מספרי בלבד, אך הוא מעניין הורים שמחפשים חיבור בין שמות במשפחה.