שְׁרַגָּא
המשמעות
נר, אור - שם ארמי עתיק שפירושו נר או אור דולק, נפוץ מאוד בקהילות חסידיות.
שרגא הוא שם עברי שמקורו בשפה הארמית, ופירושו נר או אור דולק. זהו שם זכרי המביע תחושה של אור, בהירות וחום, ומזוהה עם רעיון הנר כמקור של אור בחשכה ושל חיות רוחנית מתמדת לאורך הדרך.
הביטוי הידוע שרגא בטיהרא, שפירושו נר בצהריים, מופיע בספרות חז״ל ומבטא דבר מיותר או אור קטן לעומת אור גדול. הופעת המילה שרגא במקורות אלה מלמדת עד כמה היתה שגורה הארמית, שבה פירושה המילולי הוא נר.
במרוצת הדורות נהגו באשכנז לצרף את השם שרגא לכינוי היידישאי פייביש, והצירוף שרגא פייביש נעשה שם כפול מקובל. הצירוף קושר בין האור בעברית ובארמית לבין המסורת היידישאית, ומבטא את מפגש התרבויות בעולם היהודי.
בישראל של ימינו השם שרגא רווח בעיקר בקהילות חסידיות ובמשפחות חרדיות ומסורתיות, והוא נתפס כשם קלאסי ומכובד. הוא נבחר לעיתים קרובות להנצחת סב או קרוב, ושומר נופך של כבוד ושל מורשת תורנית ארוכת שנים.
הבחירה בשם שרגא היא בחירה בשם שכולו אור. הוא מבטא תקווה שהילד יהיה כנר המאיר את סביבתו, ומחבר את נושאו אל עולם המקורות, אל השפה הארמית ואל דימוי האור כסמל של חוכמה, אמונה וטוב לב, ונותר עד היום שם מכובד השומר על קשר חי אל מורשת ישראל ואל ערכי הרוח שליוו את העם לאורך הדורות.
שורש: ש.ר.ג
פופולריות בישראל
שרגא מדורג במקום ה-286 בישראל, עם 27 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)