נָדָב
המשמעות
נדב פירושו נדיבות לב, ונדבה מרצון חופשי.
נָדָב נגזר מן השורש נ.ד.ב, שעניינו נתינה מרצון חופשי ולא מכוח חובה. מן השורש הזה צמחה משפחת מילים עשירה: נְדָבָה, מתנה הניתנת מעצמה להבדיל מקרבן חובה, וכן נָדִיב, נְדִיבוּת, נַדְבָן, מִתְנַדֵּב והתנדבות. תבנית השם, קמץ בשתי ההברות, זהה לזו של שמות מקראיים קדומים אחרים כמו נָתָן ובָּרָק, והיא מן הוותיקות שבתבניות השמות העבריים.
המקרא עצמו קושר את השורש לרצון הלב בתיאור תרומת המשכן, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ (שמות לה, ה), וגם בהבחנה ההלכתית שבין קרבן נדר לקרבן נדבה. הנדיבות בלשון המקרא אינה רק פתיחות יד כספית אלא נכונות פנימית להתקדם ולתת בלי שנדרשו לכך, וזהו הגרעין הערכי שהשם נושא עמו עד היום.
נָדָב הבכור שבארבעת בני אהרן הכהן (שמות ו, כג) נזכר בין העולים אל ההר עם משה, אהרן ושבעים הזקנים (שמות כד, ט), אך סופו טרגי: הוא ואחיו אביהוא הקריבו אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה׳ וַתֹּאכַל אוֹתָם (ויקרא י, א-ב). הפרשנים נחלקו בטיב חטאם, ויש שראו בו דווקא עודף התלהבות דתית שחרג מן הגבול.
נושא שם נוסף במקרא הוא נָדָב בן ירבעם, מלך ישראל שמלך שנתיים ונרצח בידי בעשא בן אחיה (מלכים א טו, כה-כח). השורש הוליד גם שמות מורכבים רבים: אֲבִינָדָב, יְהוֹנָדָב או יונדב בן רכב שממנו יצאה שושלת הרכבים (ירמיהו לה), ועַמִּינָדָב, חותנו של אהרן ואביו של נחשון נשיא שבט יהודה. כל אלה מציבים את הנדיבות כערך שראוי לקרוא על שמו.
בעברית בת ימינו נכתב השם בשלוש אותיות בכתיב מלא ובכתיב חסר כאחד, וההגייה התקנית מלרעית. הוא חלק מגל שמות מקראיים קצרים שחזרו לשימוש רחב בישראל מאמצע המאה העשרים, לצד שמות כמו איתי, יותם ואסף. בין נושאי השם המוכרים: נדב לפיד, במאי הקולנוע שסרטו סינונימים זכה בדוב הזהב בפסטיבל ברלין בשנת 2019, ונדב אייל, עיתונאי, פרשן לענייני חוץ וסופר.
שורש: נ.ד.ב
פופולריות בישראל
170 תינוקות קיבלו את השם נדב בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)