מָאוֹר
המשמעות
מאור הוא מקור האור - שמש, כוכב או כל דבר המאיר.
מָאוֹר הוא שם עצם מן השורש א.ו.ר במשקל מַקְטוֹל, משקל שמציין לרוב כלי או מקור פעולה. ההבחנה בין מָאוֹר לבין אוֹר חשובה: אוֹר הוא התופעה עצמה, ואילו מָאוֹר הוא הגוף המאיר או מקור התאורה. צורת הרבים היא מְאוֹרוֹת, ובכתיב המקראי היא מופיעה גם כמְאֹרֹת. מאותו שורש נולדו גם השמות אורי, אורית, יאיר, מאיר, נאור ואוריאל, וכן המילים תְּאוּרָה, הֶאָרָה ומְנוֹרָה.
המילה מופיעה כבר ביום הרביעי של הבריאה: ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמיים (בראשית א, יד), ובהמשך ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים (בראשית א, טז), הם השמש והירח. בספר שמות מציין המאור את התאורה שבמשכן, בציווי על שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד (שמות כז, כ), ובתהילים מופיע הצירוף לִמְאוֹר פניך (תהילים צ, ח) במובן של אור הפנים החושף את הנסתר.
בספרות חז"ל ובלשון הפרשנים הפך המאור לדימוי של תורה וחוכמה. רווח בדברי חכמים הביטוי שהמאור שבה מחזירו למוטב, כלומר שכוח האור שבתורה הוא שמחזיר את האדם לדרך הישרה. גדולי הדורות זכו לכינויים מן השדה הזה, כגון המאור הגדול, ורבי זרחיה הלוי מפרובנס נודע בכינוי בעל המאור על שם חיבורו ההלכתי המאור. גם ברכת יוצר המאורות שבתפילת שחרית שייכת לאותו שדה.
בעברית הישראלית מאור הוא שם פרטי מודרני שנוצר מן המילה עצמה, כמו טל, גיל ורון. הוא ניתן בעיקר לבנים, אם כי נשמע לעיתים גם כשם בת. הכתיב אחיד בארבע אותיות ואין לו וריאציות של מלא וחסר, והכינוי המקובל הוא מָאוּר או מוֹר. בשדה הסמנטי הקרוב עומדים אור, אורי, ליאור, נהוראי, זוהר, נוגה ושחר, וכן מאיר, שהוא הצורה הבינונית של אותו שורש.
בין נושאי השם הידועים בישראל אפשר למנות את מאור בוזגלו, קשר התקפי יליד 1988 ששיחק בליגת העל ולאחר פרישתו פנה לקריירה מוזיקלית, ואת מאור אדרי, זמר יוצר ומלחין יליד רמלה שפרץ בשנת 2008 עם השיר לב קבור והפך לאחד הקולות הבולטים במוזיקה הים תיכונית.
שורש: א.ו.ר
פופולריות בישראל
206 תינוקות קיבלו את השם מאור בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)