לֵב
המשמעות
לב הוא איבר החיים והרגש, סמל לאהבה, תבונה ואומץ.
לב הוא מילה עברית שורשית שמשמעותה המילולית היא איבר הלב, אך בעברית המקראית והמאוחרת הוא מציין בראש ובראשונה את מרכז הרגש, המחשבה והרצון של האדם. כשם פרטי קצר וטעון, לב נושא את כל שכבות המשמעות הללו יחד.
המילה שכיחה מאוד בתנ״ך כמשכן הרגש והכוונה: 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך', 'לב טהור ברא לי אלוהים' ועוד רבים. יש לשים לב שבצורתו הסלאבית (Lev) זהו שם נפרד לגמרי שמשמעותו 'אריה', ושני המקורות - העברי והסלאבי - אינם קשורים אף שהם נשמעים זהה.
בישראל של השנים האחרונות לב התחזק כשם קצר ומתחדש, הן כשם עברי מובהק והן בקרב משפחות יוצאי מזרח אירופה שבהן הוא מסורתי. הוא משתייך לגל השמות הקצרים בני הברה אחת, לצד אור, גל ורון.
את השם כותבים לב. כינויי החיבה הנפוצים הם לבי ולבוש. שמות קרובים במשמעות ובצליל הם לביא, נדב, אב, גל וליב.
לב משדר תום לב, רגישות, אומץ וחיוניות רגשית. הורים הבוחרים בו מבקשים פעמים רבות להדגיש ערכים של אהבה, יושר פנימי ולב פתוח, בשם שהוא בו בזמן פשוט וקצר אך עמוק במשמעותו.
שורש: ל.ב.ב
פופולריות בישראל
לב מדורג במקום ה-218 בישראל, עם 48 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)