בָּרוּךְ
המשמעות
ברוך - שם המבטא ברכה.
בָּרוּךְ הוא בינוני פעול של השורש ב.ר.ך בבניין קל, ופירושו המילולי מי שנתברך או מי שהוענקה לו ברכה. צורת הנקבה היא בְּרוּכָה והרבים בְּרוּכִים. מן השורש נגזרו גם בְּרָכָה, מבורך, התברך והשם ברכיה. יש מן החוקרים הקושרים בין השורש הזה לבין המילה בֶּרֶךְ, מתוך הנחה שהברכה נאמרה בכריעה, אך אין בכך הסכמה גמורה.
המילה היא אחת השכיחות במקרא כפתיחה של הודיה: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן (בראשית יד, יט), בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ (תהלים קיט, יב), ושורת הברכות שבפרשת כי תבוא הפותחת בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה (דברים כח, ג). מכאן גם נוסח הפתיחה של כל ברכה בסידור, ומכאן תחושת השם כאיחול מתמשך ולא כתיאור חד פעמי.
נושא השם הידוע במקרא הוא בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, סופרו ותלמידו הנאמן של ירמיהו הנביא, שכתב מפי הנביא את מגילת הנבואות (ירמיהו לו, ד) והקריא אותה בבית ה׳, ואף זכה לנבואה אישית קצרה המופנית אליו (ירמיהו מה). ברוך נוסף נזכר בין מחזיקי החומה בימי נחמיה (נחמיה ג, כ). בספרות החיצונית מיוחס לברוך בן נריה ספר שלם הקרוי על שמו.
בקהילות אשכנז שימש ברוך בזוג שמות קבוע לצד הכינוי הלועזי בנדיט, שמקורו בלטינית benedictus שפירושה מבורך, וכך נוצר תרגום מדויק של השם אל השפה המקומית. בהגייה האשכנזית נשמע בורוך, ובקהילות המזרח הוא בן משפחתו של השם הערבי היהודי מַבְּרוּךְ, הנגזר מאותו שורש שמי. השם נכתב תמיד באותן אותיות, וכינוי החיבה הרווח בישראל הוא ברוכי.
בין נושאי השם: ברוך שפינוזה, מגדולי הפילוסופים של העת החדשה, שנולד בקהילת יוצאי פורטוגל באמסטרדם בשנת 1632 וחתם על כתביו בשם הלטיני בנדיקטוס; ברוך בלומברג, רופא וחוקר אמריקאי שזכה בפרס נובל לרפואה בשנת 1976 על עבודתו בזיהוי נגיף הצהבת מסוג B; וברוך אגדתי, רקדן, צייר ויוצר קולנוע שהגה את נשפי הפורים ההמוניים בתל אביב של שנות העשרים.
פופולריות בישראל
ברוך מדורג במקום ה-103 בישראל, עם 168 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)