אַרְבֵּל
המשמעות
שם מקום בגליל, הר וכפר עתיקים
אַרְבֵּל הוא בראש ובראשונה שם מקום, ומקור המילה אינו ודאי. הצעה רווחת גוזרת אותו מצירוף של אֶרֶב ואֵל, כלומר מארב, בהתאמה לצוקים ולמערות ששימשו מסתור ומארב; הצעה אחרת קושרת אותו לשם הארמי-אשורי אַרְבָּאִלוּ, שפירושו ארבעה אלים, כשמה של העיר ארבלה שבמסופוטמיה; ויש הקושרים אותו למספר ארבע. בעברית של ימינו אין לשם שורש פועלי פעיל, והוא מתפקד כשם עצם פרטי גאוגרפי, בלי משמעות מילונית עצמאית.
בתנ״ך נזכר בֵּית אַרְבֵאל פעם אחת בלבד, בנבואת הושע: “כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה” (הושע י, יד), ואין הסכמה בין החוקרים אם הכוונה לארבל שבגליל או ליישוב אחר בעבר הירדן. מן התקופה החשמונאית ואילך התיעוד עשיר בהרבה: ארבל היה כפר יהודי גדול על המצוק שמעל הכנרת, מערותיו שימשו מסתור ללוחמים בימי המאבק בהורדוס, ובחפירות נחשפו במקום שרידי בית כנסת עתיק מפואר.
בספרות חז״ל ארבל הוא מקום של חכמים ושל דימויים. בתלמוד הירושלמי מסופר על חכמים שהילכו בבקעת ארבל עם עלות השחר וראו את איילת השחר בוקעת, ומן המראה הזה נלמד המשל הידוע על גאולתם של ישראל הבאה קמעה קמעה, כאור שחר שמתפשט לאט. מארבל בא גם נִתַּאי הארבלי, מן הזוגות שבמשנת אבות. כך נקשר השם בתודעה היהודית לנוף הגליל, לשחר ולתחילתו של אור.
כשם פרטי ארבל הוא חידוש ישראלי מודרני, בן העשורים האחרונים, והוא חלק ממשפחת שמות הנוף שנלקחו היישר ממפת הארץ: כרמל, גולן, תבור ונבו. הוא ניתן לבנות ולבנים כאחד ונחשב לשם ניטרלי מבחינה מגדרית. הכתיב אחיד, השם אינו מתקצר לכינוי חיבה מקובל, ולצד ההר עומדים גם מושב ארבל שנוסד בשנות הארבעים, נחל ארבל וגן לאומי ארבל, שמחזקים את זיהויו עם הנוף הגלילי הפתוח.
פופולריות בישראל
ארבל מדורג במקום ה-48 בישראל, עם 375 תינוקות בשנת 2024.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)